FacebookTwitterYouTube

מיקומך:

דף הבית פעילות תכניות עכשוויות שבוע הנצחת השואה
שבוע הנצחת השואה

שבוע הנצחת השואה והגבורה



צחוק של עכברוש-חזיון מוסיקלי PDF הדפסה דוא
חמישי, 29 מרץ 2012 19:53

צחוק של עכברוש-חזיון מוסיקלי המושך לכל אורכו, כובש לב ואוזן על במת אופרת יורק בריצ'מונד היל

מאת גליה סרנר

ילדה יהודייה בת חמש נמסרת על ידיהוריה למשפחת איכרים בכפר קטן בפולין, על מנת שיחביאו אותהעד תום המלחמה. היא מוכנסת לבור תפוחי אדמה, שמה וזהותה נשללים ממנה והיא נדרשתלהפוך לנוצרייה. היא נקברת בבור משךשנה שלמה מזונה ניתן לה בצמצום. היא חיה בחשיכה מוחלטת ואינה רואה את אור השמש,מזדהמת בהפרשותיה. בן לווייתה וידידה היחיד באפלת חייה הוא עכברוש ,אותו היא מכנה "סְטַש". אך בכך לאתמה מנת ייסוריה. לאחר שנה בחושך היא נמסרת לכומר הקתולי של הכפר על מנת שיחסלאותהבמו ידיו ויפרע אתחשבון צליבתו של ישו בידי היהודים. ואולם הכומר, אבא סטניסלב, מחליט, תוך סיכוןחייו, להסתיר את הילדה בכנסייתו. אט אט הוא משקם את גופה ואת נפשההמרוסקת. הוא מדגים כי קיימת גם דרךאחרת, גם אם אין זו דרכם של היהודים.שישים שנה מאוחר יותר, בהווה, הילדהההיא כבר סבתא בתל-אביב. היא מנסהלהעביר את סיפור האימה לנכדתה בתהשתים-עשרה, המכינה עבודת "שורשים" עבור בית הספר.זיכרון האימה שנבלם בתוכה זמן רב כלכך תובע כעת את זכותו להפוך לסיפור ולהישמע, מכאן ואילך מתגלגל הזכרון עד לסופה של המאה ועשרים ואחת והוא מחולל תמורה בכל מי שנדרש אליו.הוא מושתק, מוצפן, משתבש, משוגר אל העתיד בדמות אגדה, הופך למיתוס, למותג מסחרי ונולד מחדש בפי שרשרת המספרים שלו כזכרון חי.

זוהי עלילתו הנפתלת של הספר "צחוק של עכברוש" של הסופרת נאוה סמל אשר מקפל סיפור ילדות עצוב באמצעות רבדי זיכרון ותודעה. תוך שימוש בזמנים של עבר הווה ועתיד, בהם משחק הזיכרון תפקיד ראשי.

 

הספר אשר ראה אור בשנת 2001 בהוצאת ידיעות אחרונות, זכה לשבחים רבים בשל ייחודו ותעוזתו, כשהוא מעלה את זיכרון השואהבאמצעים בלתי שגרתיים. נאווהסמל מנסה למצות בו את רעיון הזיכרון והשכחה מכל היבטיו ובכללם הקיצונייםביותר, עד להשלכות הרחוקות ולכאורה הבלתי אפשריות ביותר. את זאת היא עושה תוך שילובתחומים ספרותיים.

 

הספר זכה לשבחי הביקורת ואף הפך לרב-מכר והפך לאופרה מצליחה בהלחנת אלה מילך-שריף ובביצוע התזמורת הקאמרית הישראלית. האופרה מוצגת זה שלוש שנים בתיאטרון הקאמרי של תל אביב והסופרת והמלחינה זכו במשותף ב"פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה" של עיריית תל אביב לשנת 2005.

האופרה הוצגה במאי 2006 על במת התיאטרון העירוני של וורשה - פולין בפסטיבל התיאטרון בסיביו שברומניה ובתיאטרון הלאומי של בוקרשט ביוני 2007. הספר ראה אור בגרמניה ב 2007 ובאוסטרליה ב 2008

 

בשנים האחרונות מתחוללת תמורה הדרגתית אך בולטת בכל הקשור לכתיבה הספרותית העוסקת בשואה ובהשלכותיה.ספרה של סמל" כובע זכוכית" שפורסם לראשונה בשנת 1985, היה הספר הישראלי הראשון אשר עסק בדור השני - בניהם של ניצולי השואה

 

נאווה סמל, ילידת יפו, היא בתושל הפוליטיקאי וסגן ראש עירית תל אביב, יצחק ארצי, ואחותו שלהזמר הידוע שלמה ארצי, אבל יותר מכל היא סופרת ידועה מאוד בזכות עצמה.

 

סמל, פרסמה שישה-עשר ספרים וארבעה מחזות ובמרכז יצירתה עומדים גיבורים ילידי הארץ המתמודדים עם הזהות הישראלית ועם צלקות העבר.

 

המלחינה, אלה מילך- שריף, זכתהלפרסום על פזמונים כגון "אי שם בבקעה". פרויקט קודם שלה היה הלחנת ופרסום יומניאביה מתקופת השואה, במסגרת היצירה "ואולי השמיים ריקים". כאשר פנתה עם הרעיוןלראשונה לסמל, לא האמינה הסופרת כי הדבר אפשרי, אבל לראייה, הספר הפך לאופרה מרשימהויוצאת דופן, אופרה שהיא שילוב של סגנונות ותכנים שונים, בהם המדע הבדיוני, הנדירכל כך בתחום האופרה

 

"צחוק של עכברוש הוא פיסה מנפשי" אומרת בראיון לשלום טורונטו נאוה סמל.

"אחרי כתיבה מייסרת ומטלטלת של הרומן, הצטרפה למסע הנפש שלי אלה מילך-שריף – מוזיקאית נפלאה ורבת כישרון ודימיון, אשר ראתה בחזונה אופרה על בסיס הספר.יצאנו יחד להרפתקה שהייתה מטלטלת לא פחות ויצרה לדמויות מ"צחוק של עכברוש" נוכחות פיסית ובימתית. מ"ניסוי כלים" של חמש הופעות, הפכה אופרת "צחוק של עכברוש" להצגה בת חמש שנים, ועוד היד נטויה! כעת היא עולה על הבמה בגרסה חדשה בקנדה. לא זו בלבד שיצירתנו המשותפת תזכה להעביר את זכר השואה לנמענים מחוץ למדינת ישראל, אלא שהזמרים-שחקנים ישירו הכול בשפה העברית.

אני מנסה לדמיין את הרגע שבו אלה מילך-שריף ואנוכי נקשיב לעברית הבוקעת מגרונם של מבצעים זרים מול קהל בנכר. העברית – שפה שקמה לתחיה רק לפני מאה שנה והיא לי המולדת האמיתית.איזה רגע מרומם זה יהיה. העדות החיה לכוח ההישרדות".

האופרה "צחוק של עכברוש" מאפשרת בדרך יחודית להנציח את קורבנות השואה, החזיון מוסיקלי המושך לכל אורכו, כובש לב ואוזן והמסגרת האמנותית מרתקת מתחילתה תוך עיצוב מדויק של התפקידים ובאמצעות המדיום האמנותי ניתן להעביר מסר חזק ונוקב ולהמשיך ולעורר מודעות בהנצחת השואה בקרב הקהילה בטורונטו רבתי.

 

" כאשר צפיתי באופרה בארץ נותרתי נפעמת מהעוצמה הפנימית של הטקסט ומאיכות המוזיקה. המסגרת האמנותית הזו ריתקה אותי מתחילתה ועד סופה והתפקידים מעוצבים בשכנוע רגשי, לכן גמרתי אומר להביא את האופרה לכאן בטורונטו במסגרת שבוע הנצחת השואה ובכך להעביר לצופים את החוויה הטוטאלית אשר עברתי כאשר צפיתי בה בארץ".כך אומרת בראיון לשלום טורונטו, פנינה זילברמן אשר שמשה במשך שנים רבות, מנהלת המרכז להנצחת השואה של הפדרציה היהודית של טורונטו ומשמשת כיועצת החינוכית והאמנותית של אופרת יורק שבריצ'מונד היל.

 

שיתוף הפעולה הפורה בין המרכז להנצחת השואה של הפדרציה היהודית של טורונטו ואופרת יורק הוביל להפקה מקורית של אופרה דוברת עברית עם זמרים ושחקנים מקומיים ויועלה על הבמה בהופעת בכורה בצפון אמריקה בין התאריכים ה -5-12 בנובמבר 2009 במעמדו של אמיר גיסין, הקונסול הכללי של טורונטו ומערב קנדה.

 

תרגום לאנגלית על מסך ענק יאפשר ללא דוברי העברית להינות גם כן מהחוויה המוסיקלית-תיאטרלית.

 

כמו כן, נאוה סמל ואלה אלה מילך-שריף, יהיו אורחות של כבוד ב"קפה כסית" של תכנית המפגש ב-25 באוקטובר בהובלתו של פרופסור גידי קורן ובשבוע הספר היהודי ב-26 באוקטובר.

 

פרטים נוספים על האופרה "צחוק של עכברוש" ניתן לקבל באתר האינטרנט:

www.operayork.com

 

 
"כשאייכמן נכנס אלינו הביתה" - תמי רווה האוזנר PDF הדפסה דוא
חמישי, 29 מרץ 2012 19:49

"כשאייכמן נכנס אלינו הביתה" - תמי רווה האוזנר

תמי תספר את הסיפור של אביה שלא עבר בעצמו את השואה, אך ידע להצעיד אל הדוכן את היעילים שבנשאי הזכרון, את מי שיביאו את הזוועה במערומיה. שישה מיליון קטגורים, אך אין הם יכולים לקום על רגליהם, לשלוח אצבע מאשימה כלפי תא הזכוכית ולזעוק כלפי היושב שם: אני מאשים"

ביוגרפיה מקוצרת של תמי רווה- האוזנר:

תמי רווה- האוזנר היא עורכת דין בעלת ניסיון עשיר במגזר הציבורי והפרטי, שבצד הקריירה המשפטית שלה עוסקת בפעילות ציבורית מגוונת. רווה התמחתה בפרקליטות המדינה, ולאחר שהוסמכה כעורכת דין מילאה שורה של תפקידים במשרד המשפטים. לאחר פרישתה ממשרד המשפטים ב-1994 היא שימשה כיועצת חיצונית למשרד עו"ד יהודה רווה ושות'.

כמו כן, כיהנה רווה כדירקטורית במספר חברות ובהן בזק בינלאומי ורפא"ל, ושימשה כחברת במליאת רשות השידור ובוועדות הטלוויזיה והרדיו שלה.

לאורך כל השנים מקיימת רווה פעילות ציבורית והתנדבותית ענפה, בין היתר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, בצלאל, תיאטרון החאן, ארגון על"ה, יד שרה ועוד.

בשנה האחרונה יזמה רווה אירועים לציון 50 שנים למשפט אייכמן, ובהם כנסים רבים בכל רחבי הארץ, מאמרים והוצאה מחודשת של הספר "משפט אייכמן בירושלים" שכתב אביה גדעון האוזנר ז"ל, ששימש כיועץ המשפטי לממשלה והתובע הראשי במשפט אייכמן.

ההרצאה לקהל הישראלי בעברית תקיים בLipa Green Centre

ביום ראשון 6 לנובמבר, בשעה 19:30-21:00 בערב.

הרצאת הנעילה תתקיים בבית הכנסת "בית צדק"

ביום רביעי, 9 לנובמבר בשעה 19:30-21:30.

 

עדכון אחרון ב-חמישי, 29 מרץ 2012 20:05